אוסטיאופרוזיס | הרצאה של מעין אשרי
אוסטיאופרוזיס
3 סוגים של אוסטיאופרזיס | הטיפול הטבעי | הגברת צריכה של | הימנעות או הפחתת צריכה של | מזונות עם חומצה אוקסלית | מזונות עם חומצה פיטית | תוספי תזונה | היבטי גוף-נפש | הנחיות כלליות לבריאות הגוף
אוסטיאופרוזיס הינה מחלה מטאבולית המתבטאת בירידה הדרגתית במסת העצם; העצמות בגוף עוברות תהליכי הרס בנייה תמידיים המווסתים ע"י הורמונים שונים (אסטרוגן, טסטוסטרון, קלציטונין, הורמוני בלוטת התריס וכד') ומושפעים ממאמצים המופעלים על העצמות, תזונה, שימוש בתרופות, עישון ועוד.
במידה ומופר האיזון בין תהליכי ההרס והבנייה ישנו איבוד מוגבר של מסת העצם, דחיסות המינרלים בעצם פוחתת והיא נהפכת לפריכה וחשופה יותר לשברים.
איבוד מסת העצם נפוץ בעיקר בעצמות שורש כף היד, גופי החוליות וצוואר הירך.
בקרב נשים בגיל המעבר, כשמפסיקה הווסת, קיימת האצה בקצב אובדן מסת העצם עקב השינויים ההורמונליים שעובר הגוף (בעיקר הפסקת הפרשת אסטרוגן מהשחלות).
אצל גברים אין האצה של אובדן עצם משום שאין שינוי קיצוני במאזן ההורמונלי, ולכן הם נוטים לסבול פחות מאוסטיאופרוזיס.
3 סוגים של אוסטיאופרוזיס
- דלדול עצם לאחר הפסקת הווסת- גיל המעבר ירידה ברמות אסטרוגן
- דלדול עצם עקב זקנה- מופיע בסביבות גיל 70 וקשור בחוסר איזון בין תהליכי בנייה והרס שבעצם
- דלדול עצם שיניוני- יכול להופיע בכל גיל ולהיווצר מ;
• מחלות שונות | כשל כלייתי, פעילות יתר של בלוטת התריס
• נטילת תרופות | סטרואידים או משתנים
• הרגלי חיים לקויים | חוסר פ"ג, תזונה לקויה - דלדול עצם מסיבה שאינה ידועה | תופעה נדירה שעלולה להופיע בגילאים צעירים ללא סיבה מזוהה
הטיפול הטבעי
נועד להפחית את מופע התסמינים וחומרתם ולמנוע הידרדרות המחלה.
המטרות העיקריות בטיפול הטבעי:
- שיפור ספיגת ויטמינים ומינרלים | בעיקר סידן, מגנזיום, ויטמין D, ויטמיני B וכד'
חיוניים לשמירה על תקינות ומבנה העצמות
שמירה על חומציות תקינה במערכת העיכול (משפיעה על ספיגת מינרלים וויטמינים)
איזון הורמונלי (במקרה וקיים שיבוש במאזן ההורמונלי)
ואיזון פעילות בלוטת התריס (במקרים בהם קיים שיבוש בפעילות הבלוטה). - תזונה | לספק לגוף את כל חומרי הבסיס לייצור תקין של רקמת עצם כגון: סידן, ויטמין D, מגנזיום, חומצות שומן חיוניות וכד'.
במקביל רצוי להימנע מצריכת מזונות אשר מונעים, מפחיתים או פוגעים בספיגת הסידן ומגבירים סיכון לאובדן מסת עצם כגון מזונות עשירים בזרחן, מזונות עשירים בנתרן, חלבונים מן החי ועוד (רשימת המזונות מפורטת בהמשך).
במרבית המקרים התפריט היומי אינו מספק כמויות נאותות של רכיבים תזונתיים אשר חיוניים לשמירה על מבנה העצם ולכן נטילה של תוספי תזונה כגון סידן, ויטמין D, מגנזיום ועוד הינה הכרחית.
הגברת צריכה של:
סִידן | מומלץ לספק לגוף כמויות נאותות של סידן על מנת למנוע יציאה של סידן מן העצמות. מזונות עשירים בסידן כוללים; ירקות עליים (בזיליקום, רוקט, עירית ועוד), ירקות (כרוב, כרובית, ברוקולי, צנון, גזר, אספרגוס, דלעת ועוד), חיטה מלאה, שקדים וקטניות (חומוס, עדשים, שעועית).
חשוב לציין שחלק גדול מהמזונות העשירים בסידן מכילים חומצה אוקסלית המפריעה לספיגתו בגוף (בהמשך רשימת מזונות המכילים חומצה אוקסלית).
מגנזְיום | חיוני לוויסות ספיגת הסידן בעצמות. מזונות עשירים במגנזיום: ירקות ירוקים (בזיליקום, רוקט, עירית ועוד), בטטה, בננות, קטניות (עדשים, שעועית וכד'), דגנים מלאים, סובין, נבט חיטה, דוחן, אורז חום, אבוקדו, משמש מיובש, ומרק עם עצמות.
אבָץ | אבץ מעודד בניית חלבון בעצם ומגביר את יעילותו של ויטמין D.
מזונות עשירים באבץ: קטניות, גרעיני דלעת, שקדים, דגנים מלאים, נבט חיטה.
מזונות המכילים וִיטמין K | החיוני לבניית העצמות.
מזונות עשירים בוויטמין K: חומוס, ברוקולי, עלים ירוקים, ירקות שורש, אצות, כרוב, חסה וכד'.
זרעי פשתן - מכילים פיטואסטרוגנים (אסטרוגנים צמחיים) המסייעים בשמירה על המאזן ההורמונלי.
מזונות מן הצומח | כגון דגנים מלאים, קטניות פירות וירקות התורמים לפעילות תקינה של מערכת העיכול והמערכת ההורמונלית.
חומצות שוּמן חיוניות | חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3 מסייעות בספיגת הסידן והטמעתו ברקמת העצם ומפחיתות הפרשת סידן בשתן. בנוסף, חומצות שומן חיוניות מהוות אבן בניין להורמוני המין ולכן שומְרוֹת על איזון המערכת ההורמונלית.
דוגמא למזונות המכילים חומצות שומן חיוניות - דגי ים צפוני (סלמון, מקרל, טונה, סרדינים ועוד), זרעי פשתן, שקדים וזרעים (יש לצרוך אותם בצורתם הטבעית, ללא קלייה, משום שקליתם גורמת לחמצון והרס החומרים החיוניים).
הימנעות או הפחתת צריכה של:
מומלץ להפחית מזונות אשר פוגעים בספיגת הסידן ובספיגת מינרלים וויטמינים החיוניים לספיגתו. בנוסף, קיימים מזונות המכילים רכיבים תזונתיים מסוימים (חומצה פיטית, חומצה אוקסאלית וברזל) אשר רצוי להפריד את אכילתם מארוחה עשירה בסידן.
מזונות בעלי תכולה גבוהה של חומצה אוקסאלית | אשר מונעת ספיגת סידן כגון תרד, עירית, פטרוזיליה, אגוזים, תה, קקאו וכד'. מומלץ להפריד מזונות אלו מארוחה עשירה בסידן.
מזונות בעלי תכולה גבוהה של זרחן | כגון חלב ומוצריו, משקות תוססים (לדוגמא קולה), בשר (בעיקר איברים פנימיים) נקניקים, בירה שחורה ועוד פוגעים בספיגתו של הסידן אל תוך העצמות.
חלבון מן החי | בשר אדום, עוף, דגים, ביצים וחלב ומוצריו.
צריכה מוגברת של בשר בקר המכיל כמויות חלבון גבוהות עלולה לגרום לאיבוד מסת עצם ולהפריע לספיגת הסידן עקב ריכוז גבוה של זרחן. מוצרי חלב - אי סבילות ללקטוז ו/ או אלרגיה לקזאין (חלבון החלב) גורמים לספיגה לקויה של סידן. בנוסף, חלב ומוצריו עלולים להכיל כמויות גבוהות של זרחן אשר פוגע בספיגתו של הסידן.
מזונות בעלי תכולה גבוהה של נתרן | אשר מעודד הפרשה של סידן. מזונות עשירים בנתרן כוללים חטיפים, בשר מעושן, גבינות מעושנות, נקניקים, מוצרי מזון מעובדים וכד'.
עישון וצריכה מוגברת של קפאין ואלכוהול | הגורמים לספידה לקוי של סידן ולהפרשה מוגברת שלו בשתן. בנוסף, צריכת אלכוהול גורמת להפרשה מוגברת של ויטמינים ומינרלים נוספים אשר חיוניים לספיגתו של הסידן.
מזונות בעלי תכולה גבוהה של חומצה פיטית | אשר מונעת ספיגה של סידן כגון, סובין חיטה, אגוזים, קטניות וכד'. מומלץ להפריד מזונות אלו מארוחה עשירה בסידן.
תפקידה העיקרי של חומצה פיטית הוא לשמר את המאכלים בהם היא מצויה למשך זמן רב. בזכותה קטניות ואגוזים לא מתקלקלים במשך חודשים.
היא דואגת לשמור על הזרחן המצוי במאכלים הללו ועל ידי כך, מסייעת להאריך את חייהם באופן משמעותי. בנוסף, היא מהווה נוגד חמצון איכותי.
חומצה פיטית אף מוגדרת כ"קושרת מינרלים": היא מתחברת למינרלים שונים כגון ברזל, סידן, אבץ ומגנזיום במהלך תהליך הפירוק שלהם במעיים ומונעת את הספיגה שלהם.
יש לציין כי היא לא משפיעה עלינו לטווח ארוך כלומר, אם הארוחה הבאה שלנו לא תכיל חומצה פיטית – אנו נספוג את המינרלים המצויים בה ביעילות, גם אם אכלנו חומצה פיטית לפני שלוש-ארבע שעות.
אז מה עושים? כדי לסייע לגוף לעכל את הקטניות טוב יותר וכדי לשחרר חלק מהחומצה הפיטית, מומלץ להנביט את הקטניות ולאכול אותן מונבטות (עם בישול, ללא בישול- לפי הטעם)
(בהמשך רשימת מזונות המכילים חומצה פיטית).
רשימת מזונות המכילים חומצה אוקסלית | מונעת ספיגת סידן
| מזונות עשירים בחומצה אוקסלית | מזונות ברמה בינונית של חומצה אוקסלית | מזונות ברמה נמוכה של חומצה אוקסלית |
| חמציצים במיה קליפת מלפפון מנגולד תרד פטרוזיליה רוברב (צמח מרפא רב שנתי) סלק ועלי סלק עלי חרדל קרמבולה קליפת לימון וליים קלמנטינות פרג פלפל שחור רוב סוגי האגוזים טחינה רוב סוגי הקטניות בעיקר סויה מיסו וטופו גרעיני חיטה וסובין חיטה אוכמניות פטל, פטל שחור תותים דומדמניות קיווי תאנים שזיפים כרישה קינואה טרייה קקאו ומוצריו (שוקולד) תה שחור |
תפוחי עץ אגסים אפרסקים אננס אספרגוס ברוקולי גזר חסה תירס צהוב מתוק אפונה ירוקה שעועית לימה לפת עגבניות סרדינים |
אבוקדו מנגו דובדבנים ענבים סגולים וירוקים אשכוליות מלון אבטיח נקטרינה כרובית כרוב פטריות בצל תפוחי אדמה צנון, צנונית כרוב ניצנים מוצרי חלב בשר מיונז שמנים צמחיים לימון, מלח ופלפל לבן פסטה אורז לחם לבן |
רשימת מזונות המכילים חומצה פיטית | מונעת ספיגת סידן
| סוג המזון | מזון חומצה פיטית ב-100 גרם |
| דגנים | תירס 0.72-2.22 נבטי תירס 6.39 חיטה 0.39-1.35 סובין חיטה 2.1-7.3 נבט חיטה 1.14-3.91 אורז 0.06-1.08 סובין אורז 2.56-8.7 שעורה 0.38-1.16 דורה 0.57-3.35 שיבולת שועל 0.42-1.16 שיפון 0.54-1.46 דוחן 0.18-1.67 חיטפון (הכלאה בין חיטה ושיפון) 0.50-1.89 אורז בר 2.20 |
| קטניות | שעועית (כל הסוגים) 0.61-2.38 פול 0.51-1.77 אפונה 0.22-1.22 לוביה 0.37-2.9 חומוס 0.28-1.6 עדשים 0.27-1.51 |
| זרעים | פולי סויה 1.00-2.22 תרכיז סויה 10.7 טופו 0.1-2.90 זרעי פשתן 2.15-3.69 זרעי שומשום 1.44-5.36 זרעי לפתית 2.50 תרכיז זרעי חלבון לפתית 5.3-7.5 זרעי חמניה 3.9-4.3 |
| אגוזים | בוטנים 0.17-4.47 שקדים 0.35-9.42 אגוזי מלך 0.20-6.69 קשיו 0.19-4.98 אגוזי ברזיל 0.29-6.34 פיסטוק 0.29-2.83 אגוזי לוז 0.23-0.92 אגוזי מקדמיה 0.15-2.62 פקאן 0.18-4.52 צנוברים 0.20 |
תוספי תזונה לטיפול בדלדול עצם / אוסטאופורוזיס
הערות כלליות
- בשנים האחרונות מתברר יותר ויותר כי יש הבדל ניכר בין הזמינות הביולוגית והפעילות הרפואית של תוספי תזונה המופקים ממקורות טבעיים לבין תוספי תזונה סינתטיים. מומלץ לרכוש תוספי תזונה ממקור טבעי בלבד ועדיף מכך, להשיג את הרכיבים התזונתיים הנדרשים דרך התזונה במידת האפשר.
- תוספי תזונה עלולים להתנגש עם תרופות, להגביר או להפחית את השפּעתן. ההמלצות הרשומות לעיל אינן כוללות התייחסות פרטנית לתרופות. כמו כן, יש להיוועץ עם איש.ת מקצוע לפני נטילת תוספי תזונה (איש.ת מקצוע = נטורופת.ית).
סִידן | מומלץ ליטול סידן בצורתו הטבעית (ציטראט ולקטאט) שהינה בעלת זמינות גבוהה יותר בגוף ולהימנע מסידן פחמימתי (קרבונט) העלול לגרום להתפתחות אבנים בכליות ואשר זמינותו נמוכה יותר בגוף. מומלץ ליטול עם תוסף הסידן ויטמינים ומינרלים החיוניים לספיגתו ופעילותו כגון ויטמין D, מגנזיום, בורון ואבץ. כיום מרבית תוספי הסידן מכילים מרכיבים אלו.
מומלץ לשלב נטילה של סידן ומגנזיום. היחס המומלץ הוא 2:1 לטובת הסידן.
וִיטמין D | מגביר את ספיגתו של הסידן במעיים (מגביר את הייצור של חלבון קושר סידן במעיים), מווסת את ספיגתו מחדש בכליה, מונע את הפרשתו דרך השתן ומבקר את כניסתו ויציאתו של סידן מן העצם (בשילוב עם הורמון בלוטת יותרת התריס).
מגנזְיום | נטילת תוספי מגנזיום עשויה לתרום לבריאות העצם באמצעות שיפור ספיגת המינרלים בעצמות ומניעת ירידה בצפיפות העצם, עידוד תהליך הבנייה וחיזוק העצמות.
מומלץ לצרוך תרכובת אורגנית של מגנזיום אשר הזמינות הביולוגית שלה גבוהה (כלומר ספיגת המגנזיום יעילה יותר) לעומת תרכובות אנאורגניות אשר הזמינות הביולוגית שלה נמוכה.
זה אומר שיש לבדוק על אריזת התוסף שכתוב את שם התרכובת האורגנית. לדוגמא:
מגנזיום מלאט / פידולאט / לקטאט / ציטראט / גלוקונאט / אצטאט.
*במידה ונוטלים תוסף מגנזיום, יש לשקול נטילת תוסף סידן משום שמינרלים אלו עובדים יחד. היחס המומלץ הוא 2:1 לטובת הסידן.
וִיטמיני B (בעיקר B12, B6 וחוּמצה פולית) | ויטמיני B מונעים הצטברות הומוציסטאין (תוצר לוואי של חילוף חומרים של חלבונים) אשר רמות גבוהות שלו גורמות לייצור תהליכים דלקתיים והגברת הסיכון להתפתחות אוסטאופורוזיס.
הערה: ויטמינים מקבוצת B פועלים טוב יותר יחדיו. במקרה של חוסר בוויטמין מסוים נהוג לקחת תוסף של הוויטמין החסר יחד עם תוסף של קומפלקס ויטמיני B. בדרך זו לא ייווצר מחסור יחסי של אף ויטמין מהקבוצה.
אוֹמגה 3 | אומגה 3 מסייעת בספיגת סידן והטמעתו בעצמות ומפחיתה פרשת סידן בשתן. בנוסף, מהווה אבן בניין להורמוני המין ולכן מסייעות לאיזון הורמונלי.
וִיטמין C | ויטמין C חיוני לייצור חלבון קולגן ולכן מסייע לשמירה על המבנה התקין ברקמות חיבור.
ממליצה לצרוך תוספי תזונה של חברת 'אקוסאפ' ואומגה 3 של חברת 'אומגה גליל'.
היבטי גוף-נפש
הערה כללית: היבטי גוף נפש מתייחסים לחלק ההוליסטי והרגשי של המחלה. ההבנות העולות מן הכתוב, בחלקן או במלואן, אינן מתאימות לכל אדם. כל הערכה צריכה להיעשות על בסיס אישי בהתאמה מלאה.
עיקר הקשר בין גוף ונפש בהקשר של דלדול עצם עוסק בבריחה מהעצמי,
חוסר ערך עצמי ופריכותם של החיים הנבנים על בטחון חיצוני.
מדוע לאדם לברוח מעצמו?
יש לכך סיבות רבות:
ראשונה היא שהחיים בעולם המערבי מעודדים מאוד את השגשוג החיצוני,
הבא על חשבון הפנימיות: האדם מעודד להיות פעיל ויצרני.
לעבוד הרבה, להרוויח הרבה כסף, לצרוך מוצרי בילוי והנאה שונים – פעמים רבות על חשבון החיבור לרגשותיו ולרצונותיו האותנטיים.
מאידך, כמעט ואין עידוד להקשבה פנימה, ללקיחת זמן מנוחה הולם בכל יום, לתזונה נכונה;
אנו נוטים לצרוך הרבה יותר מוצרי לחם, חיטה ודגנים, אשר מכילים רק אנרגיה עבור הגוף ומלבים אותו – ופחות קטניות, אגוזים, חלבון ושומן מן החי והצומח המכילים את חומרי הבנייה של הגוף.
אדם אשר חי את כל חייו במצב כזה, נאלץ לעיתים קרובות להדחיק את הפנימיות שלו ובהדרגה נוצר מצב בו הוא מפחד להתבונן לתוך עצמו ולפגוש את כל החסכים שיצר.
עצם = עצמי, האני העמוק שלי
חומר למחשבה... :-)
הנחיות כלליות לבריאות הגוף
- לקרוא את הרכיבים בתווית המוצר. הרכיבים כתובים בסדר יורד לפי כמותם במוצר- הראשון הכי הרבה ועד האחרון שמננו הכי מעט. תמיד לחפש אלטרנטיבה ויש כזו, ולהימנע מ:
- סוכר/ ממתיקים- עדיף לצרוך עם סוכר קנים ובכלליות- עדיף לצרוך סוכר מאשר ממתיקים.
- צבעי מאכל- כדאי לחפש את המוצרים עם צבעי המאכל הטבעיים
- מונוסודיום גלטומט
- תוספי ה-E למיניהם
- חומרים משמרים
- כל רכיב שאתם לא מזהים או יודעים מהו- למשל, חומרי טעם וריח- ??? איזה? - כשאוכלים פירות, תמיד לשלב לפחות 4 שקדים/אגוזים. זה גורם לסוכר הפירות ללכת למסלול של אנרגיה במקום מסלול של שומנים בדם השוקעים בדפנות העורקים וגורמים לחסימות וכתוצאה מכך בעיות כלי דם ולב.
- חשוב מאוד להסתכל פנימה, לתוך הגוף, להתבונן ולהקשיב- הגוף מתקשר איתנו. אם אנו אוכלים מזון מסוים שגורם לנו תחושות לא נעימות בגוף, אולי זה קשור למזון עצמו, אולי זה קשור לשעה ביום בה צרכנו אותו וכד'.
***המידע המופיע לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי***
**המידע המלא באתר נטורופדיה- אתר למטפלים**